משלחת אלבניה

משלחת אלבניה

משלחת חלוצית, ראשונה של תלמידים יהודים ערבים לאלבניה ומקדוניה

המשלחת הראשונית, ניסיונית לאלבניה ומקדוניה, נבנתה ביוזמה של ההיסטוריונית ועובדת משרד החינוך, ד"ר אפרת קדם, אשר כתבה יחידה לימודית על הסיפור הייחודי של הצלת יהודי אלבניה, ובשיתוף עם מנהל הבלקניים במשרד החוץ השגריר דן אוריין.

סיפור הצלת יהודי אלבניה

אלבניה, מדינה קטנה על חוף הים האדריאטי, שרוב אוכלוסייתה מוסלמית, הנה המדינה היחידה באירופה שבה מספר היהודים לאחר מלחמת העולם השנייה גדל פי עשרה מאשר לפני המלחמה.

לפני המלחמה היו באלבניה אך ורק 200 יהודים, במהלך המלחמה ומאורעות השואה, פליטים רבים מיוון, ממקדוניה, מאטליה ואף מפולין ומאוסטריה התדפקו על דלתות אלבניה.

לאלבנים קוד אתי – תרבותי בעל עוצמה רבה הקרוי "בסה". על פי קוד זה מרגע שאדם התדפק על דלת ביתך ופתחת את הדלת, אתה מחויב לארחו ולשמור עליו אפילו במחיר סיכון חייך שלך.

כך כ2000 יהודים הגיעו לאלבניה וקיבלו מחסה, גם בימים הקשים שאחרי 1943 כאשר הצבא הגרמני החליף את האיטלקים בכיבושה של אלבניה. הנאצים ידעו שיש יהודים המסתתרים באלבניה אך לא הצליחו לשים ידם עליהם.

לאור זאת במדינה כה קטנה ועם קהילה כה קטנה, 53 אנשים קיבלו את ההכרה של יד ושם כ"חסידי אומות העולם". במקדוניה לעומת זאת, הסיפור הפוך. מקדוניה נכבשה על ידי הבולגרים שהיו בעלי בריתם של הגרמנים. הבולגרים מצד אחד, שמרו על היהודים אזרחי בולגריה, אך מצד שני שיתפו פעולה בכליאה ובגירוש של יהודי השטחים הכבושים: מקדוניה ותראקיה.

יהודי מקדוניה נשלחו מהעיר ביטולה ברכבות לאושוויץ וכמעט אף אחד לא חזר.

החשיבות החינוכית

ליחידת הלימוד בנושא הצלת יהודי אלבניה ולמשלחת, חשיבות חינוכית ממדרגה ראשונה. היות ולימודי השואה הפכו בצדק לנדבך מרכזי בלימודי ההיסטוריה בעיקר בכתה יא', והיות ולימודים אלה עוסקים בהשמדה, חשוב ללמוד גם על קרן האור הכמעט בודדה של הסיפור האלבני (לצד דנמרק, מקום אליו באופן מסורתי 25 שנים יוצאת משלחת של חילופי נוער מבאר טוביה). זאת בכדי שלימודי השואה לא יעוררו רק תחושה של קורבנות בקרב המתבגרים הישראלים, אלא הבנה עמוקה יותר של גבולות האנושיות, הגבולות הנאלחים והנמוכים ביותר לצד הגבולות ההרואיים, הנאצלים.

יש לכך חשיבות גדולה עוד יותר מכיוון שאנו חיים במדינה שבה כמעט 20% מתושביה מוסלמים, ובאלבניה עיקר המצילים היו מוסלמים.

המשלחת

לאור כל האמור לעיל, חברו ארבעה בתי ספר ללמד את היחידה ולשלוח נציגות מצומצמת לחזות ולהיפגש עם נכדי המצילים.

בתי הספר הם: הריאלי בחיפה, תיכון אל כאלם מרהט, תיכון טובה זנגריה ותיכון באר טוביה.

סך הכל יוצאים 18 תלמידים: תשעה יהודים (5 בנים ו4 בנות) ותשעה ערבים (5בנות ו4 בנים), בליווי של שישה אנשי צוות. בין ששת אנשי הצוות שני מנהלים (מרהט ומבאר טוביה) וסגן מנהל הריאלי, לצד שלושה מורים (שתי מורות ומורה).

המשלחת יצאה ב-4 למרץ ותעבור בארבע ערים שונות באלבניה, תוך מפגש עם נכדי חסידי אומות העולם ועם תלמידי תיכון אלבנים. נסיים ביומיים במקדוניה, שם המשלחת תצטרף ל-5,000 בני נוער מארצות שונות, לצד חברי כנסת וחברי פרלמנט מקדוניים במצעד החיים בעיר ביטולה ממנה יצאו הרכבות לאושוויץ. המצעד יתקיים ב-12 במרץ ואחריו גם נחזור ארצה.

התלמידים עברו תהליך הכשרה שכלל לימוד של היחידה, מבחן מקוון של משרד החינוך, ושלושה מפגשים: הראשון התקיים בבאר טוביה בינואר, השני בריאלי בחיפה בראשית פברואר והאחרון במשרד החוץ ב-25 בפברואר.

לאור החשיבות החינוכית הרבה שאני רואה במשלחת זאת, החלטתי להצטרף אליה, לחוות עם התלמידים את כל התהליך (כולל תהליך ההכשרה שאת חלקו העברתי בעצמי) ובסופה לבחון האם יש טעם להפוך אותה למשלחת רחבה הרבה יותר, בה ישתתפו בתי ספר רבים נוספים ותלמידים רבים יותר מכל בית ספר.

למשלחת חשיבות רבה גם בעיני משרד החוץ, אשר פועל לחיזוק הקשרים בין ישראל לבין מדינות הבלקן, אלבניה ומקדוניה במגוון תחומים: פוליטיים, כלכליים, תרבותיים ועוד. ההוכחה לחשיבות שמשרד החוץ רואה במשלחת, באה לידי ביטוי בגיוס תרומות ייחודיות שאפשרו את הנסיעה בעלויות לא גבוהות במיוחד עבור התלמידים.

בברכת הצלחה

רוני ארז

מנהל תיכון באר טוביה

גלריית תמונות